ספינת השקשוקה

למה ואיך מכרה משפחת עופר אניות לעצמה – והאם כולנו הפסדנו מאות מיליוני שקלים כתוצאה מכך?

1.5 מיליארד דולר. הסכום העצום הזה הוא גובה החובות של "צים", שככל הנראה כבר לא יוחזרו לעולם, על פי הסדר החוב שגובש לחברה בחודש שעבר."

"צים" שייכת ל"חברה לישראל", שכמחצית ממניותיה שייכות לציבור הרחב ומחצית – למשפחת עופר. "צים" נקלעה לקשיים, לאחר שבשנים האחרונות היא הוציאה מיליארדי שקלים לשם קנייה וחכירה של אניות מחברות פרטיות, ששייכות…. נכון, למשפחת עופר.

בכל פעם ש"החברה לישראל" משלמת שקל לחברה פרטית של משפחת עופר, משפחת עופר מוציאה חצי שקל מכיס אחד שלה – ומכניסה שקל שלם לכיס השני שלה. מהיכן מגיע החצי השני? נכון מאוד, מהכיס של כולנו: קרנות הפנסיה וקופות הגמל של רבים מאתנו מושקעות במניות "חברה לישראל".

האם משפחת עופר שוב "שקשקה" אותנו, והרוויחה מאות מיליוני שקלים על חשבוננו? לא בטוח: אולי "צים" באמת צריכה לקנות ולחכור המון אניות. אולי דווקא האניות של החברות הפרטיות של משפחת עופר הן הכי טובות וזולות.

 מה שכן בטוח הוא, שלפני ארבע שנים "צים" שקעה בחובות – ומאות אלפי עובדים וגמלאים בישראל, שקרנות הפנסיה שלהם מושקעות במניות של "החברה לישראל" ו/או באגרות חוב של "צים" ("אגרות חוב" – בעברית פשוטה, אלה פשוט :"הלוואות"), נאלצו "לתרום" חלק מהפנסיה שלהם כדי להציל את "צים". פרשנים כלכליים רבים (1 234) טענו כבר אז, שבהקשר הזה לפחות, משפחת עופר שוב "שקשקה “את הציבור הרחב. עמוס בידרמן מ"הארץ" אף תיאר את הדברים יפה בקריקטורה.Zim_Shakshuka_Boat_Caricature

ארבע שנים אחר כך, מתברר, שמבצע ההצלה הנועז – על חשבון הפנסיות של כולנו – לא עזר, ו"צים" שוב הפסידה סכומי עתק. במקרה או שלא במקרה, חברות הספנות הפרטיות של משפחת עופר – שמהן, כאמור, קונה "צים" את האניות – דווקא הרוויחו סכומי עתק באותה תקופה ממש.

לתחקיר של התחקירן העצמאי דרור דביר על פעלולי המס של 300 החברות הפרטיות של משפחת עופר בבריטניה.

הרשימה היא חלק מפרויקט תרגום מדורי הכלכלה מ"כלכלית" לעברית. תודה למשפחת עופר על תרומתה למפעל החשוב הזה.

לרשומות נוספות בסדרה

העסקאות הסיבוביות של בעלי ההון

הממבו-ג'מבו של שוק ההון

ניגודי העניינים של מי שאמורים לשמור על הפנסיה שלנו

בהכנת כתבות אלו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

פסק דין: אגד תפצה נוסע בשל שירות לקוי – ותפעל יחד איתו לתיקון הליקויים שהתגלו

אוטובוסים שלא הגיעו, קופות כרטיסים שלא פעלו, מענה לקוי לפניות הציבור – כל אלה ועוד עמדו בבסיס התביעה הקטנה שאורית ואני הגשנו נגד אגד – ושהסתיימה לאחרונה בגישור, שקיבל תוקף של פסק דין.

מטבע הדברים, איני יכול לכתוב באופן אובייקטיבי על סכסוך שהייתי צד לו. למצער, השתדלתי להביא את עמדת אגד באופן הוגן, ואף לציין מקרים שבהם אגד הפריכה האשמות שלי; וכן הבאתי את התגובות וכתב ההגנה של אגד במלואם.

האוטובוס לא הגיע, המודיעין לא זמין

Emun_Hatzibur

המקרה הראשון שבגינו תבענו היה המתנה של יותר משעה לקו אוטובוס מירושלים לאריאל, ביום חורף ירושלמי קר. כשהתקשרנו למודיעין אגד נאמר לנו, לאחר כמה דקות, המלוות באינספור לחיצות והעברות מתפריט לתפריט, ששיחתנו היא במקום ה-60(!) בתור, מבלי שצויין זמן המתנה חזוי. לפיכך, לא ראינו טעם להמתין – ובסופו של דבר נאלצנו לנסוע במונית ספיישל.

מומלץ להאזין לשיחה למודיעין אגד כדי להבין איך זה נשמע.

מיד לאחר האירוע הנ"ל התלוננו על האירוע באמצעות טופס התלונה באתר – אך לא קיבלנו שום תגובה מאגד – אפילו לא חיווי אוטומטי, המעיד על קבלת הפנייה. לפיכך, פנינו גם באמצעות "אמון הציבור" – אך גם הפניות שלהם לא נענו.

 

Egged_zikuy_306_NIS_for_publish

 לאחר שכל פניותינו החוזרות, במשך שמונה חודשים, לא נענו, התקשרתי לדובר אגד, כדי לבקש את תגובתו לאירוע, ולסדרת אירועים דומים, לצורך כתבה בבלוג. למרבה הפלא, הפעם, כשפניתי כ"בלוגר", ולא כאזרח מן השורה, נעניתי באופן מיידי – בפיצוי כספי חלקי, ולצידו מכתב, המציין, ש"לא ניתן לבדוק אירוע מלפני יותר מחצי שנה".

לאחר שתבענו את "אגד" התברר לפתע, שדווקא בהחלט ניתן לבדוק אירוע, ואפילו אחרי שנתיים: בכתב ההגנה אגד טענה, שהאיחור נבע מעומסי תנועה חריגים באזור, והציגה נתוני GPS, המוכיחים זאת.

בהליך הגישור התקבלה הטענה שלנו, שאמנם עומסי התנועה אינם בשליטת אגד; אבל לו מוקד המידע של אגד היה נגיש יותר, יכולנו לדעת מה הסיבה לאיחור ומתי צפוי האוטובוס להגיע – ולהחליט בהתאם אם להמתין לאוטובוס הבא, לנסוע מיד במונית, או למצוא פתרון אחר. כמו כן, אגד אשמה בטיפול הלקוי בפניותינו; לפיכך, אגד נאלצה לפצות אותנו על המקרה הזה.

 קורס בהסתברות

מה ההסתברות שארבעה אוטובוסים, שיצאו בהפרש של רבע שעה זה מזה – הגיעו יחד? האם באמת סביר, שהאוטובוס הראשון נתקע בפקק 45 דקות, השני בדיוק 30 דקות, השלישי בדיוק 15 דקות וכן הלאה?

את השאלה הזו העלינו בכתב התביעה כתוצאה מתקרית של המתנה ארוכה לקו 6 – שבסופה הגיעו 4 (!) אוטובוסים יחד.

בהליך הגישור טען נציג "אגד", שעומסי התנועה גרמו לכך, שאוטובוסים בכיוון ההפוך לא השלימו את מסלולם בזמן – ולפיכך מלכתחילה לא יכלו לצאת בזמן מתחנת המוצא שלהם. למרבה הצער, הפעם לא צורפו לכתב ההגנה נתוני GPS מהאוטובוסים, כך שבעיני עדיין נותר ספק האם באמת מדובר רק ב"עומסי תנועה", או שמא מעורבים כאן גם נהגים, שמעדיפים לנוח עוד קצת בתחנה, במקום לצאת בשעה היעודה.

כך או כך, מאחר שבמקרה זה לא הוכחה אשמה כלשהי של אגד, הפיצוי שדרשנו וקיבלנו היה מינימלי.

 עיד אל פיטר

בשני מקרים אחרים נאלצה אורית להמתין זמן רב מאוד לקניית כרטיס, ואחר כך לעלייה לאוטובוסים מירושלים לת"א וחזרה, בשל עומסי נוסעים בתחנות המרכזיות בזמן עיד אל פיטר. אנו טענו, שביום כזה אגד היתה חייבת לפתוח את כל הקופות, וכן להפעיל כרטיסנים, שיאפשרו עלייה לאוטובוסים גם מאחור,  ומילוי ויציאה מהירים שלהם. אגד טענה, שהיא אכן נערכה והוציאה אוטובוסים בתדירות גבוהה – אך בתשובתה התעלמה כליל מהערותינו בעניין העובדה, שקופות רבות היו סגורות באותו יום, ולא היו כרטיסנים מסייעים. יש לציין גם, שה"הוכחה" של אגד לכך שהיא הוציאה אוטובוסים בתדירות מספקת היתה יומני התנועה שהיא מספקת למשרד התחבורה לפני ביצוע הנסיעות בפועל; אלא שכידוע, לא כל הנסיעות המדווחות למשרד התחבורה אכן מתבצעות בפועל .

בהליך הגישור, אגד נאלצה לפצותינו גם על התקריות האלה.

 שורה תחתונה אופטימית

בתום הליך הגישור, אגד פיצתה אותנו ב-900 ש"ח, ונקבע, שאפגש עם דובר אגד לצורך עבודה משותפת לתיקון הליקויים שהעלינו בכתב התביעה.

יש לציין, שלמרבה השמחה, חלק מהליקויים כבר תוקנו לאחרונה: כך, במספר נסיונות שערכתי, מתברר שכיום מי שמתקשר למודיעין אגד אמנם עדיין נאלץ לשמוע פרסומות מיותרות ומעצבנות והעברות רבות מתפריט לתפריט – אלא שמרגע שמגיעים להמתנה למענה אנושי, כן ניתן חיווי על זמן ההמתנה הצפוי – ולזכותה של אגד יצויין אף, שלרוב ההמתנה בפועל מאוד קצרה (שניות בודדות עד דקה). בנוסף, לאחר מילוי טופס התלונה באתר, כיום כן מקבלים חיווי אוטומטי מיידי בנוסח "קיבלנו את פנייתך".

מה אפשר לעשות

אם נפגעתם משירות לקוי של אחד ממפעילי התחבורה הציבורית, משרד התחבורה לא יעזור לכם. עדיף להגיש תביעה קטנה: זה יותר קל ופשוט ממה שנדמה, וזה יאפשר לכם גם לתרום לשיפור התחבורה הציבורית בארץ, וגם לקבל את הפיצוי, שמגיע לכם.

אם הגשתם תביעה מבוססת ומוכחת, סביר שכלל לא תצטרכו אפילו להגיע למשפט באמת, שכן חברת האוטובוסים תנסה לפצות אתכם, כדי להימנע ממשפט – כפי שקרה במקרה שלנו.

באתר של 15 דקות יש מדריך מצויין וברור להגשת תביעות.

לכתב ההגנה של אגד.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

העלו לכם את דמי הניהול בחיסכון לפנסיה? כך תורידו אותם חזרה

Harel_kahash_4times_delayed_private פתאום קם אדם בבוקר, ומגלה שחברת הפנסיה שלו הקפיצה את דמי הניהול בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות שלו פי ארבעה. זה מה שקרה לי לאחרונה, כשקיבלתי מכתב שבו, תחת הכותרת הלקונית "שינוי דמי הניהול בחשבונך", הודיעה לי חברת "הראל", שדמי הניהול של קרן ההשתלמות שלי עלו מ-0.5% ל-1.99%. כאילו לא די בקפיצה המטאורית בדמי הניהול – פי ארבעה(!) – ההודעה נשלחה בדיעבד: על פי המכתב, ההעלאה נעשתה ב-30.9.13, בעוד שהתאריך על המכתב הוא 14.11.13. במכתב נפרד שהגיע באותו יום התבשרתי – גם כן בדיעבד – על הקפצת דמי הניהול בקופת הגמל

למכתבים לקח, כמובן, כמה ימים להגיע ליעדם, ובכלל – החלפת קרן השתלמות, וקל וחומר קופת גמל, זה עסק מעט יותר מורכב מהחלפת גרביים: צריך לבחור קרן אחרת, למלא ולשלוח טפסי העברה, אחר כך החוק נותן לחברה הננטשת זמן מה "לשמר" את העמית שמעוניין לנטוש – ורק לאחר מכן מתבצעת ההעברה בפועל. זה אומר, שכל מי שמקבל מכתב כזה נאלץ לשלם דמי ניהול מופקעים במשך כמעט רבעון שלם לפני שהוא מצליח – אם בכלל – לבטל, או לפחות להקטין, את רוע הגזירה.

למען ההגינות יש לציין, שנהניתי בשנים האחרונות מדמי ניהול נמוכים במיוחד, בזכות מקום עבודה קודם שלי. לאחר תום עבודתי שם, הגיוני שהחברה תרצה להעלות את דמי הניהול. עם זאת, שיעור ההעלאה – פי 2 עד פי 4 – אינו סביר; וההודעה בדיעבד – אינה חוקית.

מה עושים?

התקשרתי אל "הראל", וכן אישית אל הסוכן שלי והבהרתי, שאם דמי הניהול לא ישונו, אעבור לחברה אחרת. במקביל, שלחתי מייל לתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, וסיפרתי להם על המקרה.

בתוך חודש קיבלתי מכתב מעודכן, שעל פיו, דמי הניהול יעלו – אך בדחייה של חצי שנה יחסית למועד המקורי. בפועל, גם לאחר מכן דמי הניהול שלי לא יקפצו פי ארבעה, מאחר שפתחתי, באמצעות גרופ-הון, קרן השתלמות בדמי ניהול של 0.8% בלבד.Harel_kahash_4times_delayed_private

אין לי מושג האם "הראל" דחו את העלאת דמי הניהול רק בזכות הפנייה ממני, או שמא פנו אליהם גם מ"סדר יום". מה שחשוב הוא, שגם אתם יכולים – וצריכים – להפחית את דמי הניהול שלכם, וכרגע קראתם איך עושים זאת. אגב, גרופ-הון הציעו בעבר דמי ניהול מופחתים  גם בקרן הפנסיה; מניסיוני האישי – מי שמתעקש ומתמקח מספיק יכול לקבל דמי ניהול דומים אפילו לבד, בלי "קבוצת רכישה".

כמה זה עולה לנו? זה שווה בכלל את כאב הראש?

ניקח, לדוגמא חיסכון פנסיוני של 200,000 ₪ – כולל קרן פנסיה / קופת גמל וקרן השתלמות. כהערת אגב – אמנם קרן השתלמות מוגדרת כחיסכון לטווח בינוני (ניתן לפדות אותה לאחר 6 שנים) – אך אם אתם משכילים לא לבזבז את כספכם ולסכן את עתידכם בשביל שטויות כאלה, למשל, אפשר ורצוי לחסוך באמצעותה גם עשרות שנים.

 הפחתה של 1% בשיעור דמי ניהול של 200,000 ₪ חוסכת 2,000 ₪ בשנה. לא מעט. בפועל, ההשפעה על הפנסיה היא גבוהה הרבה יותר, מאחר שהחיסכון הפנסיוני גדל בריבית דריבית: כלומר, ה-2,000 ₪ שהוספתם לפנסיה שלכם השנה יצטברו להרבה יותר מזה כאשר תצאו לפנסיה. באופן כללי, דמי הניהול עלולים לאכול רבע עד שליש מהפנסיה שלכם. הרבה כסף.

תגובת חברת "הראל"

שאלתי את השאלות הבאות:

מדוע גם בהודעה המתוקנת שקיבלתי, מצוינים דמי ניהול לקופת גמל, החורגים מהמותר בחוק?

האם "הראל" הודיעה גם ללקוחות אחרים על העלאת דמי הניהול רק בדיעבד ו/או על דמי ניהול הגבוהים מהתקרה המותרת בחוק? ואם כן – האם גם אצל לקוחות אחרים – כולל כאלה שלא פנו בעצמם אל "הראל" – תוקנה הטעות?

מדוע "הראל" גובה דמי ניהול הצמודים לתקרה המותרת בחוק, ולעתים אף עולים עליה, כאמור, ולא מנסה להציע דמי ניהול אטרקטיביים ותחרותיים יותר?

תגובת הראל, שהתקבלה באמצעות זוהר גורביץ' ממשרד יחסי הציבור עמירם-פלישר: "מדובר על מספר מצומצם של עמיתים לגביהם יצאו מכתבים משובשים. בפועל לא הועלו דמי הניהול לעמית."

עדכון

Harel_Gemel_2times_1.05_private

כשלושה שבועות לאחר פרסום הרשומה, קיבלתי מ"הראל" מכתב עדכון נוסף, המהווה "תיקון לתיקון": מסתבר ש"הראל" מתכוונת להעלות את דמי הניהול בקופות הגמל שלה ל-1.05% בשנה "בלבד" – התקרה המותרת בחוק – ולא 1.1%.

 כדאי לקרוא

מדריך "כלכליסט": איך מורידים את דמי הניהול בקופת גמל או קרן השתלמות

פורום החוסכים לפנסיה

 בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

תמיד תהיה לנו פלשתינה

למה על פי "מרכז פומפידו" שבפאריס, מוצאו של האמן הישראלי יעקב אגם הוא "פלשתינה שתחת המנדט הבריטי"?

 

Pompidou_Garden

גן הפסלים של מרכז פופמידו 

מרכז פופמידו שבפאריס הוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות מודרנית. במרכז מוצגות יצירות של מיטב האמנים בני זמננו. לצד כל יצירה מצויינים שם האמן, שנת הלידה וארץ הלידה שלו: אנגליה, צרפת, ברזיל וכו'.

אלא שלכלל הזה יש חריג אחד בולט: ליד יצירה של האמן הישראלי יעקב אגם, שמוצגת במקום בימים אלה, מצויין כי אגם נולד ב-1928 ב"פלשתינה שתחת המנדט הבריטי".

מבחינה הסטורית, הכיתוב הזה נכון, כידוע. הכיתוב אפילו מעלה הרהורים עמוקים בשאלות של זהות לאומית, ושל מידת השייכות של אדם כמו אגם למדינה, שקמה כשהוא כבר היה בן 20. אבל יש לדברים גם פן אקטואלי: ראשית, אגם נולד בראשון לציון, באזור שכיום אפילו הרשות הפלשתינית לא דורשת להגדיר כ"פלשתין". מדוע לא להגדיר את האזור הגאוגרפי הזה כ"ישראל"? שנית, פרט לישראל יש בעולם עוד כמה מדינות צעירות, ש"נולדו" אחרי האמנים המגיעים מהן. האם גם כשמדובר במדינות אחרות טורחים העורכים והאוצרים של מרכז פומפידו להזכיר למבקרים הרבים את המצב ההיסטורי המורכב שהיה בהן כאשר נולדו האמנים?

לבנון, למשל. במרכז פומפידו מוצגות יצירה של האמן שפיק עבוד. על פי הכיתוב שליד היצירה, עבוד נולד ב-1926 ב"לבנון". אלא שב-1926 כלל לא היתה קיימת מדינה בשם "לבנון". לבנון היתה אז שטח מנדט צרפתי.

Senegal

גם האמן איבה נ'דיאה לא יכול היה להיוולד ב-1928 ב"סנגל", כפי שטוענים במרכז פומפידו, כי סנגל הפכה למדינה עצמאית רק 32 שנים מאוחר יותר. ב-1928 סנגל היתה עדיין קולוניה צרפתית.

אם את המקרים של סנגל ולבנון ניתן לתרץ בכך שהשמות הגאוגרפיים של המקומות לא השתנו – הרי שלא ניתן להשתמש בתירוץ דומה במקרה של האמן לנארדו מ'בומיו, שעל פי מרכז פומפידו נולד ב-1938 ב"גינאה המשוונית". Guinea_Equatorial

אלא שמ'בומיו נולד בכלל באזור Rio Muni, שהיה שייך אז לגינאה הספרדית. השם "גינאה המשוונית" התקבל רק 30 שנה מאוחר יותר, כשהמקומיים זכו סופסוף לעצמאות.


Agam
כל המקומות והאמנים הנ"ל מתוארים באופן דומה גם באתר האינטרנט של מרכז פומפידו – אם כי שם מצויין גם הלאום של כל אחד מהאמנים, ובפרט, הלאום של אגם מוגדר כ"ישראלי".  

 

תגובות

ממחלקת קשרי העיתונות במרכז פומפידו לא התקבלה תגובה. משגרירות צרפת בישראל התקבלה התגובה הבאה:

"לשגרירות צרפת אין עמדה רשמית בנוגע לדרך שבה אוצרים צריכים להציג עבודות של אמנים. עם זאת, אנו לא מאמינים כי כוונת מרכז פומפידו היתה להצהיר הצהרה פוליטית על העצמאות של מדינת ישראל.

ידוע לנו כי למרכז פומפידו יש עניין רב באמנות ישראלית מודרנית ובת זמננו, ושהוא גאה להציג אמנים ישראלים בפני קהל רחב, צרפתי ובינלאומי.

מאחר שפנייתך עוררה את סקרנותנו, נבחן כיצד מוזיאונים ישראליים בוחרים להציג את ארץ הלידה של אמנים ישראלים שנולדו לפני 1948 במה שכיום, לשמחתה הרבה של השגרירות, קרוי ישראל."

הערה:

נדמה לי שההשוואה הרלבנטית היא דווקא למוזיאונים אחרים בחו"ל, לא בישראל. ובכן, באתר של מוזיאון גוגנהיים שבניו יורק מצוין כי אגם נולד ב-1928 בפלשתינה, אך מיד אחר כך מצוין "כיום ישראל". באתר המוזיאון לאומנות מודרנית MoMA אגם מוגדר בפשטות כ"ישראלי, יליד 1928".

בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות

פרסומות ומשמעותן

האם דווקא הקמפיין ה"סביבתי" של חברת החשמל עלול לגרום ליותר זיהום אוויר?

היה היה מפעל גדול ומזהם במיוחד, שבמשך שנים סיכן את בריאות התושבים שגרים לידו, וצפצף על דרישות המשרד להגנת הסביבה. המפעל אף הגדיל לעשות, והשתמש בכוחו הרב כדי להכשיל מפעלים מתחרים, שיצרו מוצר זהה בשיטות פחות מזהמות.

יום אחד נחתה על המפעל המזהם מתנה משמיים: חומר גלם חדש, זול – ומזהם פחות. אץ-רץ המפעל המזהם, שהחל להשתמש בחומר הגלם החדש, והשקיע מיליונים – מכספי ציבור, כמובן – במסע יחסי ציבור, שלא נועד למכור שום מוצר חדש, אלא רק לשפר את התדמית הגרועה שלו, כמפעל מזהם ובזבזני.

 הנמשל הוא, כמובן, קמפיין "תקע, שקע ושטקר" החדש של חברת החשמל: כפי שכבר הסביר היטב פרופ' עדי וולפסון ב-Ynet, מוטב היה לו חברת החשמל הייתה משקיעה יותר בעידוד החיסכון בחשמל, במקום לבזבז כספי ציבור על קמפיין יקר ומיותר.

אך הבעייתיות בקמפיין של חברת החשמל טמונה לא "רק" בבזבוז כספי ציבור, אלא גם בכך, שהקמפיין טומן בחובו מסר סמוי שלילי ומזיק.

 מה, בעצם, אומרת לנו חברת החשמל? שעכשיו, כשמייצרים את החשמל באמצעות גז טבעי, צריכת החשמל כבר לא פוגעת בסביבה; ואפילו – האח, הידד! – מחיר החשמל צפוי לרדת. או, במלים אחרות – "יאללה, אפשר להתחיל לבזבז".

למותר לציין, שזהו מסר שלילי ומזיק מאין כמוהו. ראשית, גם בשנים הבאות, חלק נכבד מהחשמל בארץ עדיין ייוצר באמצעות חומרי גלם מזהמים, כגון פחם. שנית, ייצור חשמל באמצעות גז טבעי גורם גם הוא לזיהום אוויר – גם אם נמוך משמעותית מזה שנגרם בייצור חשמל באמצעות פחם, מזוט או סולר. ולבסוף – עדיין נותר הצורך בהשנאה, בהולכה ובחלוקה של החשמל אל הצרכנים – פעולות שכרוכות כולן בנזק סביבתי רב, כגון יצירת קרינה ובזבוז שטחים פתוחים.

יש, כמובן, דרכים רבות לחסוך בחשמל. זה כולל הן אמצעים שעל הרשויות לנקוט, והן שיטות פשוטות, שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לאמץ. למשל: הקפדה על דירוג אנרגטי גבוה כאשר קונים מוצרי חשמל; סגירת הדלת והחלון כשמפעילים אמצעי חימום או קירור; כיבוי מכשירים שאינם בשימוש; ועוד.

לכן גם מוטב היה לו חברת החשמל היתה משקיעה יותר בהתייעלות אנרגטית ובקריאה לציבור לחסוך בחשמל, במקום לבזבז כספי ציבור על מסע יחסי ציבור מיותר.

 סיום עם מסר

שטקר או לא שטקר – אנרגיה היא תוצר של שימוש במשאבים שכל מי שאכפת לו מעצמו, מבריאותו ומהדורות הבאים צריך לחסוך ולצמצם במידת האפשר את השימוש בו בכדי לשפר איכות הסביבה שלנו ושל ילדינו.

כך תחסכו מאות שקלים בחודש: עצות פשוטות לחיסכון בחשמל ובמים.

תגובת חברת החשמל

"חברת החשמל נמנעה מלפרסם זמן ממושך,לאור העובדה שנאלצה להשתמש בסולר ומזוט יקרים ומזהמים כתוצאה ממשבר הגז המצרי והיעדר גז בשנים 1011 – 2012.

מטרתו של קמפיין של "שקע ותקע" אינה שיפור תדמיתה של החברה,אלא במתן מידע לציבור וחשיפת הציבור בישראל לשינוי המבורך,שמשמעותו ייצור ירוק של חשמל ומערך ייצור חשמל השומר על איכות הסביבה.

הציבור הישראלי נחשף למשמעויות של ייצור החשמל עם משבר הגז ממצריים. בעקבות המשבר נדרשה חברת החשמל לרכוש דלקים יקרים ומזהמים כדי להמשיך ולספק חשמל אמין וזמין, 24/7 ל- 2.500.000לקוחותיה.כדאי להזכיר שרק לפני שנה, בקיץ 2012, היו רזרבות חשמל נמוכות ואף פנינו לציבור בבקשה להשתמש בחשמל בצורה מושכלת.

חברת החשמל אשר הייתה ערוכה לייצור באמצעות גז טבעי הסבה את יחידות הייצור שלה לשימוש בסולר מה שגרם לשחיקה מוגברת של היחידות אך עמד במשימה לספק חשמל בקיץ 2012 . תעריך החשמל בישראל הינו מהנמוכים במדינות האיחוד האירופי.

עם כניסת הגז הטבעי ממאגר "תמר" במרץ2013 ,חברת החשמל מייצרת כ- 50%באמצעות הגז הטבעי. החברה עצרה את השימוש בסולר ומזוט. המשמעויות של המהלך לציבור הישראלי הן עצומות,

צמצום פליטת המזהמים לאוויר ב כ 90% , צמצום הסכנה לאירועי ים או יבשה מזהמים וצמצום הובלת המטענים, מה שמפחית משמעותית את הפגיעה בזיהום האויר.

אנו חושבים שראוי שהציבור יכיר את הנתונים, וייחשף גם לחדשות טובות, שמוגדרות ע"י העוסקים בתחום כ "מהפיכה אנרגטית".

חברת החשמל מובילה מספר פרויקטים להתייעלות אנרגטית , פיתוח טכנולוגיות לצרכנות נבונה ומושכלת ופרוייקט נרחב ל הפחתת הפליטות, כל זאת כחלק ממדיניות של חברה בת תשעים שנה אשר רואה חשיבות עצומה בשמירת המשאבים למען הדורות הבאים. כך מול הקהילה, ברשויות מקומיות ובבתי ספר.

עלות הקמפיין הינה כ- 6מיליון ש"ח. המשמעות לציבור היא אפסית והחשיבות של חשיפת הנושא היא עצומה."

[שגיאות ההגהה והעריכה היו במקור – התגובה הובאה ללא כל עריכה שלי].

באותו עניין

* פרדוקס ג'בונס.

 * אנא תרמו כדי לאפשר לי להמשיך ולהקדיש זמן לכתיבה בבלוג.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

פרסומות ומשמעותן: האמת הפשוטה שהפרסומות של חברות הפנסיה מנסות להסתיר מאיתנו

רק לעתים נדירות קורה, שפרסומת מספקת בעצמה את כל הסיבות לא לקנות את המוצר, שהיא עצמה מנסה לקדם.

נדיר, אבל קורה: זה בדיוק מה שעושה הפרסומת המשונה של "כלל" לקופות הגמל שלה. הפרסומת מכריזה בגאווה כי "בכלל גמל מנצחים בתשואות ב-12 החודשים האחרונים".  כהמחשה, הפרסומת כוללת טבלה, המשווה את הביצועים של כמה קופות גמל גדולות. העמודה הימנית בטבלה מראה כי, אכן, קופות הגמל הציגו את התשואה הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים – כלומר, מי שחסכו דווקא באמצעות "כלל" הרוויחו הכי הרבה. עד כאן, הכל טוב ויפה.

Ad_Clalאלא שהטבלה כוללת עוד כמה עמודות. על פי העמודה השנייה מימין, כשמשווים את התשואה הממוצעת ב-3 השנים האחרונות, מתגלה כי התמונה מתהפכת, וקופות הגמל של "כלל" היו בין הגרועות: התשואה של "כלל תמר כללי" היתה הנמוכה ביותר מבין 8 הקופות שהושוו. כשעוברים הלאה, להשוואת התשואה בחמש השנים האחרונות, התמונה שוב משתנה: הפעם הקופות של "כלל" נמצאות במקום טוב באמצע: יש גרועות מהן, אך יש גם טובות מהן.

הטבלה הזו ממחישה היטב דווקא את העובדה הפשוטה, שכל חברות הפנסיה, הגמל והביטוח למיניהן מנסות להסתיר מאיתנו, באמצעות הממבו-ג'מבו הכלכלי שלהן: אין שום דרך לדעת מה יקרה בעתיד. להעדיף קופת גמל מסוימת כי "היא היתה הכי טובה בשנה שעברה", זה הגיוני בערך כמו לסמן בטופס הלוטו את המספרים שעלו בגורל בשבוע שעבר, בתקווה שהם יעלו בגורל גם השבוע. יתר על כן, בהנחה שהרוב המוחלט של החוסכים לא ייצאו לפנסיה דווקא בעוד שנה, וגם לא מתכוונים להחליף קופת גמל מדי שנה, אין לנתונים על מה שהתרחש ב-12 החודשים האחרונים שום משמעות. רובנו נתחיל למשוך, בהדרגה, את כספי הפנסיה שלנו רק בעוד 10, 20 או 30 שנה. אין שום דרך לדעת איזו קרן תיתן את הביצועים הטובים ביותר עד אז.

אנשים שסובלים מעודף זמן פנוי (כמוני) מוזמנים לעיין באתר גמל נט של משרד האוצר. שם ניתן לגלות, שבנוסף ל-8 קופות הגמל שמושוות בפרסומת של "כלל", פועלות בארץ עוד עשרות קופות גמל. מסקנה חותכת בנוגע לשאלה באיזו קופת גמל כדאי לבחור, לא תוציאו משם. למי שבכל זאת דואג לפנסיה שלו – וזה דבר שבהחלט חשוב מאוד לדאוג לו – ניתן רק להמליץ: במקום לנסות להמר מי ירוויח עבורנו יותר בעתיד, עדיף להתמקד ביכולת להפריש יותר לפנסיה בהווה: להתמקח על דמי הניהול; להתחיל להפריש לפנסיה בגיל צעיר; ולהשקיע יותר באושר שלנו, בפיתוח היכולות והכישורים התעסוקתיים שלנו ובחסכונות ארוכי טווח – ופחות במוצרי צריכה מתכלים. בהצלחה לכולנו.

היחצ"נית של "כלל", רינת ברובינסקי ממשרדו של רני רהב, בחרה שלא להגיב.

באותו עניין

כך (כמעט) הפכתי לבוב דילן.

למה אין שום סיכוי שתהיה לכם פנסיה.

כלכלה של כולנו.

* אנא תרמו לטובת המשך הכתיבה בבלוג. למה שנתרום לך?

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

פרסומות ומשמעותן: מה אני מבין בזה? אני רק ילד

את הפרסומת המצויינת של "פסגות" כדאי לשכפל, ולהשתמש בה בעוד כמה תחומי חיים בארצנו

פרסומות, כידוע, משקפות לעתים קרובות את כל הזרמים התת-קרקעיים הדלוחים בחברה שלנו: גזענות, שוביניזם, סקסיזם וכן הלאה. לפיכך, לא מפתיע, שבשנים האחרונות היינו עדים לגל עכור של פרסומות, שבהן הילדים שולטים בהוריהם ומנהלים להם את החיים, תוך שהם קובעים להם באיזה מזגן, בר מים או ספק אינטרנט לבחור, ומדי פעם גם גוערים בהוריהם החנונים וקשי-התפישה. לא צריך להיות סופר-נני כדי לשים לב לכך, שהפרסומות האלה משקפות היטב את מה שקורה בתוך בתים רבים בארץ.

במקום לרכוב גם היא על הגל העכור, הפרסומת המצויינת של "פסגות" עושה בדיוק את ההיפך. "כמה צריך להפריש לפנסיה?" שאל הילד החמוד בפרסומת, ומיד מתנצל: "אני ילד, מה אני מבין בזה? אבל אתה כבר לא ילד. מה התירוץ שלך?"

כך מחזירה הפרסומת את הילדים למקומם הטבעי: יצורים חמודים, מקסימים ולעתים גם נבונים – אך חסרי יכולת לדחות סיפוקים, לתכנן לטווח ארוך או אפילו להבין בכלל את הסכנות שבעולם האמיתי: פיטורים מהעבודה, מחלה סופנית וכו'. היא גם מחזירה את המבוגרים – אנחנו, למקומם הטבעי: אנשים שחייבת להיות להם יכולת לדחות סיפוקים, לתכנן ולדאוג לעתיד – אבל במקום זה עסוקים בקניית אייפון 7, בחיסול מהיר של משאבי הקרקע, המים והאוויר הנקי שאנו מורישים לילדינו, או בשריפת מאות אלפי שקלים תוך כמה שעות.

אולי כדאי לקנות מ"פסגות" וממשרד הפרסום את זכויות היוצרים, ולהסריט כמה סרטוני המשך, למשל: "כשאני משחק בארגז החול, אני צורח, משתולל וזורק חול על ילדים אחרים  על החול, כי אני רק ילד, ולא אכפת לי מכך שאני מפריע לאנשים אחרים והורס את סביבת המשחקים של כולנו. ואתה, שנוסע בטרקטורון או ברכב שטח – מה התירוץ שלך?" או: "כשאני רוצה משהו ולא מקבל אותו מיד, אני מתחיל לצעוק ולהשתולל, כי אני רק ילד, ואין לי יכולת לדחות סיפוקים. ואתה, שצופר בכל זמן הנסיעה – מה התירוץ שלך?"

הבהרה: לא פנו אלי ולא קיבלתי טובת הנאה על הפרסום. יתר על כן: בעיני חשוב מאוד ללמוד על פנסיה – אך עדיף לעשות זאת לא באמצעות אתר של גוף מסחרי בעל אינטרס כמו פסגות, אלא בעזרת גוף אובייקטיבי – למשל, פורום החוסכים לפנסיה.

באותו עניין

מכתב גלוי לאלוהים

כך (כמעט) הפכתי לבוב דילן

* אנא תרמו לטובת המשך הכתיבה בבלוג. למה שנתרום לך?

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות