המדריך לשודדי בנקים

אייטם בהשתתפותי בגל"צ שמסביר, בין השאר, מה לעשות במקרה ששדדת בנק ונתפסת; וגם – על הליכה ברגל, מכוניות שחונות על המדרכה ועוד

להאזנה

התנצלות: מאחר שדיברתי מהסלולרי שלי, שהוא מדור מינוס 3 בערך, וברשת דפוקה וזולה, איכות הקו בתחילת השיחה גרועה.

למטה: תמונות אופייניות ממדרכות בירושלים

???????????????????????????????

Gezem_Horkania1

Gezem_Big_Shimoni

את התמונה שלמטה מומלץ לשמור, להדפיס, ולתחוב במגבים או במראת הצד של רכבים שחונים על המדרכה. מניסיוני העשיר בתחום, זה עשוי להועיל לא פחות ואפילו יותר מפנייה למשטרה או לעירייה.

U_Kill_us

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

ההסכם של המדינה עם אגד ירושלים

Egged_Heskem_date_Unknown1 Egged_Heskem_date_Unknown2Egged_Heskem_date_Unknown6 Egged_Heskem_date_Unknown7 Egged_Heskem_date_Unknown8 Egged_Heskem_date_Unknown9 Egged_Heskem_date_Unknown3 Egged_Heskem_date_Unknown4 Egged_Heskem_date_Unknown5

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

חשיפה: ההסכמים של 'אגד' עם המדינה

'אגד' מקבלת מהמדינה סובסידיות של מאות מיליוני שקלים בשנה * מה היא אמורה לתת בתמורה, והאם היא עומדת בהתחייבויות?

"שעות שיא", שכוללות שליש מזמן ההפעלה של האוטובוסים, שבמהלכן אין מגבלה מספקת על מספר הנוסעים שמותר לדחוס באוטובוס; "קווי חרדים" ייחודיים; וגם – התחייבות של אגד להפסיק לבצע הסעות פרטיות. כל אלה ועוד עולים מההסכמים החתומים של אגד עם המדינה, הנחשפים כאן לראשונה.

חשוב להדגיש: ההסכמים שנחשפים כאן הם חלקיים בשני מובנים: ראשית, הם רק חלק מכלל ההסכמים, החוקים והתקנות המחייבים את 'אגד'. שנית, גם ההסכמים האלה הגיעו לידי "מצונזרים", כאשר פסקאות שלמות מתוכם מושחרות. יש לציין, כי הבקשות של ארגון 15 דקות לקבל את מכלול ההסכמים של אגד עם המדינה בהתאם לחוק חופש המידע לא נענו.

אבל גם כך, עולות מההסכמים סוגיות רבות, שנוגעות לכל נוסעי האוטובוסים – וגם לכל מי שנוסע ברכב הפרטי, עומד בפקקים ומשלם את מחירי הדלק המאמירים, בהיעדר חלופה סבירה בדמות תחבורה ציבורית טובה.

צפיפות שיא

Crowded_Bus_J-m

אחד המטרדים הגדולים ביותר עבור נוסעי האוטובוסים הוא הצפיפות. ניתן היה לצפות שהמדינה, שמעבירה לחברות האוטובוסים מאות מיליוני שקלים בשנה כסובסידיות לנסיעות ולהצטיידות, תדרוש מהן להגדיל את תדירות האוטובוסים, כדי למנוע צפיפות באוטובוסים. [התמונה: מתוך האתר של 15 דקות]                                                                            

 אך ההסכם עם אגד ירושלים, שעליו חתום החשב הכללי הקודם, שוקי אורן, מקל באופן תמוה. על פי ההסכם, מספר הנוסעים באוטובוסים עירוניים רגילים "לא יעלה על 55 בשעות שאינן שעות שיא או בכפוף לאמור ברישיון הרכב, לפי המחמיר מביניהם". על פי ההסכם, "שעות שיא" הן 6:00-9:00, 15:00-18:00 וכן כל שעה שבה התדירות היא יותר מ-5 נסיעות בשעה. כלומר, "שעות השיא" כוללות לפחות שליש משעות ההפעלה של האוטובוסים – 6 מתוך 18 שעות ביממה (6:00-24:00). אפילו שעות כמו 6:15 בבוקר, או ימי ו' בבוקר נחשבים ל" שעות שיא", שבהן מותר לאגד לצופף נוסעים באוטובוס.

תגובת דובר משרד האוצר:  "הגדלת מספר הנוסעים בשעות השיא באוטובוס נהוגה ומקובלת בכל העולם המערבי".

הדרישות – מחמירות; האכיפה – לא

Egged_Emun_Hatzibur

בחלק מהמקרים, הדרישות מאגד הן דווקא מחמירות וקפדניות, באופן שאמור לשפר משמעותית את השירות ללקוחות – אלא שהדרישות לא מבוצעות בפועל.

 כך, אגד מחויבת "לשלוח לכל פונה אישור על קבלת הפנייה, תוך 7 ימי עבודה". זה לא מתבצע בפועל.

כך, יש מקרים שבהם פניות חוזרות של אזרחים ואף של ארגון "אמון הציבור" לאגד- לא נענו כלל.

אגד גם אמורה להפעיל "מוקד אנושי" שיפעל "החל משעה לפני תחילת השירות וכלה בשעה לאחר מועד סיום השירות" – אלא שבבדיקה שערכתי ב-5.2, המוקד האנושי נסגר לפחות שעה לפני מועד סיום השירות. כל מי שאי פעם המתין בשעת לילה מאוחרת לאוטובוס שלא הגיע יכול להעיד על החשיבות של הפעלת מוקד אנושי דווקא בשעות אלה.

המוקדן אמור לענות תוך 80 שניות לכל היותר – אך מספר בדיקות שערכתי העלו כי חולפות יותר מ-80 שניות של העברה מתפריט לתפריט, האזנה להזמנה לעבוד כנהג באגד ועוד – עד שניתן להיכנס בכלל לסוף תור ההמתנה למוקד אנושי – המתנה שאורכת לעתים קרובות כמה דקות נוספות. בדיקה של חדשות ערוץ 2 העלתה תוצאות דומות.

Bus_Station_no_sign_old_smallדרישה נוספת מאגד בהסכם היא לבצע את ההנחיות המעודכנות של משרד התחבורה, שעל פיהן התמרור בכל תחנת האוטובוס  יכלול את: מספרי הקווים; סמלי "נכה", "קווי לילה" וכו'; וכיתוב בשפה נוספת, בצד השני של התמרור. גם הדרישה הזו לא מקויימת בפועל, אם כי יש לציין כי במקרה זה יתכן שהגורם המעכב הוא דווקא בעיות רגולטוריות, ולא אגד עצמה. בתמונה: תחנת אוטובוס ללא שום תמרור ברח' טשרניחובסקי בירושלים. תגובת אגד: "אגד פועל בתיאום מלא עם משרד התחבורה והניסיון לייחס לו הפרה כזו או אחרת של תנאי הזיכיון חוטא למציאות והוא בבחינת הטעיית הציבור." לתגובות המלאות.

"קווי חרדים"

Kavey_Haredim_5_from_Heskem_date_Unknown_smallאחד הסעיפים המשונים בהסכמים של אגד עם המדינה מופיע ברשימת קווי האוטובוס. הקווים מפורטים בעשרות טבלאות בחלוקה לאזורים השונים בארץ – פרט לטבלה יחודית, שלא שייכת דווקא לאזור מסויים: תחת הכותרת "קווי חרדים", נכללים שם קווים בינעירוניים ישירים בין שכונות חרדיות באזורים שונים בארץ. בתאוריה, הנסיעה בקווים אלה פתוחה לכל. בפועל, במהלך השנים הצטברו תלונות רבות (12) על קווים אלה, בטענה שהמסלולים שלהם כאילו "נתפרו" במיוחד לצרכיה של האוכלוסיה החרדית בלבד; שהם מדירים ומשפילים נשים חילוניות; שהמחירים שלהם מוזלים יחסית לקווים כלליים דומים; ושקשה מאוד לאתר אותם באתר או במודיעין של אגד ללא מידע מוקדם עליהם.

בשימוש בכינוי "קווי חרדים" יש משום הכרה של המדינה במעמד ה"מיוחד" של קווי תחבורה ציבורית, שנועדו לשרת מגזר יחיד באוכלוסיה, ולא את כלל הציבור.

 

סוף ל"חלטורות"?

חלק נכבד מההסכמים עוסק בהגבלים עסקיים על אגד במטרה להגדיל את התחרותיות בענף. בין השאר, מצוינים פרטים רבים בנוגע לקווים שעל אגד להעביר לידי "אגד תעבורה", שבה יותר לאגד להחזיק לכל היותר 50%; וכן מצויין, שהחל מינואר 2015 אגד תפסיק את כל פעילות ההסעות והנסיעות המיוחדות. סעיף זה הוא מעניין במיוחד, משום שהפעלת הסעות על ידי אגד, שמחזיקה עדיין בכוח ריכוזי ואף מונופולי באזורים רבים בארץ, עלולה לפגוע בתחרות בענף – ואף ליצור אצל אגד ניגוד עניינים: זאת, משום שבאופן אבסורדי, ככל שהשירות שמעניקה אגד לנוסעי האוטובוסים גרוע יותר, פוטנציאל ההכנסות שלה מנסיעות מיוחדות ומהסעות דווקא עולה.

     

תם ולא נשלם

כאמור, כאמור, המידע שהובא כאן רחוק מלהיות מלא או מקצועי. כל שנותר הוא לקוות, שבמדינה שבה מתפרסמות בעיתונות השכם והערב תכניות מבצעיות מפורטות לתקיפה במתקני הגרעין של מדינות אויב, גם מידע אזרחי מעט יותר אלמנטרי יהיה נגיש לציבור הרחב באופן ברור ושקוף.

אגד: אנו לא מפרים את תנאי הזיכיון. לתגובות המלאות, גילוי נאות והערות

Bus_n_Shekels

 לכתבה בערוץ 2 על ההסכמים של המדינה עם אגד בירושלים

 להסכמים המקוריים: 1, 2, 3.

 בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 14 תגובות

תגובות לכתבה "ההסכמים של אגד עם המדינה"

תגובת דובר משרד האוצר 

"1. הגדלת מספר הנוסעים בשעות השיא באוטובוס נהוגה ומקובלת בכל העולם המערבי.

2. נציגי החשב הכללי לוקחים חלק בגיבוש ההסכמים מול אגד. הוראות ההסכם מבוקרות באופן שוטף ע"י משרד התחבורה, וככל שנמצא ליקוי, אגד משלם פיצוי מוסכם ונדרש לתקנו.

3. ניתן לפנות לקבלת ההסכמים [של המדינה עם אגד, אופנן] בהתאם לחוק חופש המידע."

Egged_Stop_Hasaot2_small

הערות:

1. ברחבי העולם המערבי הגדלת מספר הנוסעים בשעות השיא נובעת מביקוש רב לתחבורה ציבורית יעילה. בירושלים הצפיפות נובעת בעיקר מתדירות נמוכה מדי של האוטובוסים ומהיעדר אלטרנטיבות או תחרות לאגד. הדובר גם לא ענה לשאלתי, מדוע הגדרת "שעות השיא" רחבה כל כך.

2. בעותק שהגיע לידי, תאריך היעד להפסקת פעילות ההסעות על ידי אגד הושחר. דובר משרד האוצר מסר בתשובה לשאלתי, שתאריך היעד הוא ינואר 2015.

דובר משרד התחבורה

הדובר כלל לא ענה לשאלותיי על תפקוד המשרד, והמליץ לי גם הוא לפנות אל הממונה על חוק חופש המידע. כאמור בכתבה, עד כה ארגונים גדולים ומקצועיים ממני לא הצליחו לקבל לידיהם את ההסכמים הנ"ל.

תגובת דובר אגד

"אגד פועל בתיאום מלא עם משרד התחבורה והניסיון לייחס לו הפרה כזו או אחרת של תנאי הזיכיון חוטאת למציאות והיא בבחינת הטעיית הציבור. נכון הדבר לשעות פעילות שירות הלקוחות הטלפוני, כמו גם לזמני ההמתנה, לטיפול בפניות ציבור ולמידע בתחנות.

באשר למוקד שירות הלקוחות הטלפוני: שעות פעילות המוקד הטלפוני הן על פי הנחיות משרד התחבורה וזהות לשעות פעילות המוקד של משרד התחבורה *8787. לרשות הנוסעים, המבקשים מידע מעבר לשעות הפעילות, עומדים אתרי האינטרנט השונים, שירות SMS2800 וגם נהגי האוטובוס בקווים השונים.

זמן ההמתנה הממוצע נמדד החל מרגע ההפניה לנציג שירות ולא מתחילת החיוג. ב-5.2.2013 לדוגמא, ענו נציגי השירות של *2800 ל-630 בין השעות 11:00-11:30 וזמן ההמתנה הממוצע עמד על 21 שניות בלבד. ייתכן, כי בחלק מהשיחות יירשם זמן המתנה ארוך יותר, אולם אגד עומד בהתחייבות שלו לזמן המתנה חודשי ממוצע של 40 שניות.

באשר לשאלתך הנוספת, כ-40% מהשיחות למוקד מקבלות תשובה במענה האוטומטי. מתן אפשרות לקבלת נציג בתחילת השיחה תיצור עומס על המוקד ותגרום לזמן המתנה ארוך יותר.

בנוגע למענה לפניות ציבור: המענה הראשוני לפניות ציבור באינטרנט מבוצע באופן אוטומטי עם קבלת הפנייה. בכל אפיקי הפנייה הנוספים מקפיד אגד לעמוד במחוייבות למענה בתוך 7 ימי עבודה.

באשר למידע: ככלל, התיקון לחוק הנוגע למידע בתחנות האוטובוס טרם יושם בישראל, למעט פיילוט במספר ערים בודד שמקודם בימים אלו. יחד עם זאת, התוכנית להצבת מידע בתחנות בירושלים הושהתה בהנחיית משרד התחבורה עד להשלמת מערך קווי התחבורה הציבורית החדש בעיר, עליו מופקד המשרד באמצעות תוכנית אב לתחבורה.

הערות:

1. נהגי האוטובוס או אתר האינטרנט לא יועילו לנוסע שממתין בשעת לילה מאוחרת לאוטובוס שלא הגיע, או למי שממתין לאסוף את ילדיו מתחנת אוטובוס, כשהאוטובוס לא הגיע. מאחר שבתחנות רבות לא מפורסם מידע מספק, וגם לא "קוד" התחנה, גם מסרון לא יועיל.

2. העובדה שמשרד התחבורה נותן לאגד הקלות ומאפשר לה לתת שירות פחות טוב מזה שהיא מחוייבת לו על פי הסכמיה עם המדינה היא, אכן, לא אשמת אגד.

3. גם אם 40% מהשיחות למוקד מקבלות תשובה במענה האוטומטי, לא כל מי שמתקשר למוקד צריך לשמוע הזמנה לעבוד כנהג באגד או לקנות כרטיסים לקווי אוטובוס מאוד ספציפיים לפני שמוצעת לו האפשרות למענה אנושי.

4. בתחנות אוטובוס רבות, כולל כאלה שמסלולי הקווים העוברים בהן לא השתנו בשנים האחרונות, אין שילוט באנגלית, ולעתים אף אין שילוט בכלל.

 גילוי נאות והערה: בימים אלה אני דורש מאגד פיצויים על תקריות כמו אוטובוסים שאיחרו מאוד וכו'.

עם זאת, מבחינתי אגד היא בכלל לא אויב, אלא להפך. כפעיל סביבתי, הייתי רוצה שאגד תשגשג ותרוויח יפה ושיותר אזרחים יסעו באוטובוסים שלה. כפעיל חברתי, אני מעדיף חברה כמו אגד, שככל הנראה משלמת לעובדיה שכר הוגן ומקפידה על בטיחות האוטובוסים יותר מחברות אחרות ומ"חאפרים" למיניהם.

לפיכך, מטרת כתבותיי אינה לפגוע באגד, אלא להיפך – לגרום לה להשתפר, ולהרוויח משיפור השירות לנוסעי האוטובוסים – ולא מדברים אחרים.

 בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

סטנלי פישר מגלה את הדרך אל האושר

250px-Stanley_Fischer

מה השיב פרופ' סטנלי פישר לשאלתי על כלכלה אקולוגית * וגם: ממשלת ישראל מגלה בהדרגה את הכלכלה האקולוגית

 "חדשות טובות: בנק ישראל צופה, שכלכלת ישראל תצמח בשנה הבאה ב-5%. בין הגורמים לצמיחה הגבוהה: ההידרדרות המתמשכת ברפואה הציבורית, שבעקבותיה יותר ויותר ישראלים מחזיקים בביטוח רפואי פרטי, שמגדיל את רווחי חברות הביטוח; והשירות הגרוע של חברות האוטובוסים בישראל, שבזכותו יותר ישראלים נוסעים ברכב הפרטי – דבר שמגדיל את רווחי יבואני הרכב, חברות הדלק, המוסכים והקבלנים שסוללים כבישים. בנק ישראל מציין, שאם בשנה הבאה תפרוץ מלחמה עם איראן, צפויה עלייה תלולה גם ברווחי השמאים, קבלני השיפוצים ויצרני המצבות."

נשמע מופרך?

הכלכלה בריאה, האנשים חולים

באופן מסורתי מודדים את הצמיחה כלכלית באמצעות התמ"ג – התוצר המקומי הגולמי. התמ"ג מציין את הערך הכולל של כל מה שיוצר במדינה.

יש בתמ"ג היגיון מסויים, שכן תמ"ג גבוה אכן מצביע על כך שיותר אזרחים הם עובדים ולא מובטלים, שהפריון גבוה יותר, ושאזרחים וחברות מרוויחים יותר.

הבעייה היא, שהתמ"ג הוא מדד פשטני ומטעה. כך, הערך שנותן התמ"ג לאוויר שאנו נושמים, למים שאנו שותים, לקרקע, לבריאות ולביטחון האישי שלנו הוא – אפס מוחלט; מאידך, התמ"ג נותן ערך חיובי לכל דבר שמיוצר. כך קורה, שלמרבה האבסורד, מפעל מזהם שגורם לתחלואה שמחייבת טיפולים רפואיים יקרים, תורם לתמ"ג יותר ממפעל שאינו מזהם; ומדינה שנפגעה מאסון טבע או ממלחמה ומוציאה כסף רב על השיקום "נהנית" מעלייה מהירה בתמ"ג.

עולם אחר הוא אפשרי

מזה עשרות שנים מבקרים כלכלנים ואישי ציבור רבים את השימוש בתמ"ג כמדד היחיד ל"צמיחה הכלכלית". במשך השנים הוצעו מדדים אלטרנטיביים, שלוקחים בחשבון גם את רמת החינוך, הבריאות, בטחון הפנים ועוד. בשנים האחרונות השימוש במדדים האלטרנטיביים צובר תאוצה.

ב-2008 כינס נשיא צרפת דאז, סרקוזי, ועדת מומחים לבחינת מדדים חדשים לקדמה כלכלית, בראשות שני מחזיקי פרס נובל בכלכלה, פרופ' ג’וזף שטיגליץ ופרופ' אמרטיה סן. דו"ח הוועדה, שהתפרסם ב-2009, קרא להשתמש במדדים חדשים לבחינת הקדמה הכלכלית.

ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, מפרסם את ה-Better Life Index, המשווה בין המדינות החברות ב-OECD באחד עשר תחומים, וביניהם תעסוקה, דיור, סביבה, חינוך, בריאות ועוד. ישראל נמצאת במקום סביר: ה-25 מתוך 36 המדינות. עם זאת, נדמה שישראל עלולה להדרדר למקום נמוך יותר, מכיוון שקברניטי הכלכלה המקומית, כמו גם השטרסלרים המעודדים אותם מיציעי העיתונות הכלכלית, עדיין שבויים בשיח כלכלי מיושן ולא רלבנטי, שמתעלם כליל מהמגמות העולמיות וממרכזיותה של בעיית הקיימות.

השאלה ששאלתי את פרופ' סטנלי פישר

"בהרצאתך דיברת על הכלכלה כמדע. אבל לעתים נדמה שהכלכלה מתנהגת כמו דת, שהתנ"ך שלה הוא התמ"ג. שטיגליץ, סרקוזי ורבים אחרים טוענים, שהמדידה של הצמיחה הכלכלית באמצעות התמ"ג בלבד היא שגוייה. ואמנם בשנים האחרונות פותחו מדדים אלטרנטיביים, שמתחשבים במטרות האמיתיות של הכלכלה – בריאות, חינוך רווחה וכו'. האם לא כדאי שבנק ישראל יעודד את המדינה להשתמש גם במדדים כאלה?"

…והתשובה

"אני חושב שאתה צודק. יש כיום כלכלת אושר, שבודקת את המדדים לאושר. עם זאת, בסקרים הבינ"ל, למרות כל התלונות שלנו, הישראלים הם בין המאושרים בעולם. אז נעשה זאת, אך למרות זאת אתה עלול להיות מופתע מהתוצאות."

[השאלה והתשובה ניתנו בהרצאה שהעביר הנגיד במכללה האקדמית להנדסה ירושלים].

כלכלה זה לא שיר של ריטה

בעוד שה"תשובה" שקיבלתי מפרופ' פישר נשמעת מעט מתחמקת ומתחכמת, דבריו בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה מעידים, שהנגיד דווקא כן מודע לכך שכלכלה אקולוגית היא הרבה יותר מסקרים, שבהם נשאלים האזרחים האם אתה מאושר.

יתר על כן: בזכות פעילותו הנמרצת של גלעד ארדן, ובעיקר בזכות הצטרפותה של ישראל ל-OECD, החליטה הממשלה לאחרונה למדוד ולפרסם מדדים לאיכות החיים במדינה. מאחר שמדובר בהליך ביורוקרטי ארוך, נראה שעד שהמדדים האלה יפורסמו ויילקחו סופסוף בחשבון בתכנון המדיניות הכלכלית, המדינה תמשיך לבזבז מיליארדים על פרויקטים יקרים ומזיקים במקום להשתמש בשיטות פשוטות, זמינות וזולות פי כמה. מאידך, בזכות ההחלטה הנ"ל, רכבת השינוי כבר יצאה לדרך, ואפשר רק לקוות, שבניגוד למה שקורה לחלק נכבד מהאוטובוסים בארץ, היא גם תגיע ליעדה.

מה אפשר לעשות?

כרגיל בעניינים כאלה, קל להאשים את "המושחתים בממשלה", והרבה יותר קשה לבדוק את החלק של כולנו בכל מה שקורה כאן.

ובכן: בכל פעם שאתה יוצא חצי שעה יותר מוקדם מהעבודה, ומחליט "לקנות" לילדיך פחות סמארטפונים ויותר זמן עם אבא; בכל פעם שאת מטיילת ברחוב עם בן זוגך במקום לנסוע איתו לקניון; בכל פעם שאתם מחזירים את הילדים מהגן אחר הצהריים ברגל – אתם מקטינים מעט את התמ"ג, ומגדילים מעט את האושר האישי שלכם. ותחשבו על זה.

* תודה לעידן, מעין, אורית, רותי, אסתר ודרור על עזרתם בהכנת הכתבה.

בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 5 תגובות

חנן עינב לוי ז"ל

blog_header

בשבוע שעבר נפטר הפעיל הסביבתי חנן עינב-לוי.

מאחר ש(לצערי) לא הכרתי את חנן מספיק טוב*, ו(לשמחתי) אין לי שום ניסיון או מיומנות בכתיבת הספדים, אפנה את כל מי שרוצה לקרוא על חנן להספד היפה שכתב לו אסף צ'רטקוף; ולחנן נסע ירוק, הבלוג של חנן, שממחיש היטב כמה האיש המופלא הזה הספיק לעשות בחייו הקצרים.

גם לאחר מותו, חנן ימשיך להוות מקור השראה להרבה מאוד אנשים.

*  את חנן הכרתי בפעילות המשותפת ב"מגמה ירוקה" בטכניון, ומאז נפגשנו פה ושם בפעילויות סביבתיות שונות. התמונה שלמעלה היא מתוך הבלוג של חנן.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

התכנית הסודית למלחמה בשחיתות

משפיעים פי 100 (וזו לא סתם סיסמא)

אתה (אני מקווה) מצביע בבחירות הכלליות. זה לא עוזר הרבה. הקול שלך הוא אחד מתוך כמה מיליוני קולות, ובינינו: מה לך אם הכנסת לכנסת מושחת מהעבודה,  מקדימה או מהליכוד? אין הבדל גדול.

בבחירות בפריימריס לעומת זאת א) יש רק כמה עשרות אלפי מצביעים (במפלגות הגדולות), כלומר, השפעתו של הקול שלך גדולה בערך פי 100 מאשר בבחירות הכלליות. ב) אתה קובע מי יהיו הח"כים. זה המקום לקדם ח"כים מצטיינים כמו גלעד ארדן ושלי יחימוביץ', ולהחליש ככל האפשר את הפואדים והאקוניסים למיניהם.

פועלים ביעילות

רבים מהפעילים החברתיים והסביבתיים השקיעו במשך השנים הרבה מאוד כסף וזמן בפעילות. בפועל, ניתן להשפיע באופן משמעותי הרבה יותר, בהשקעה זניחה: מספיק לשלוח מכתב עם צ'ק על-סך כ-60 ₪ וללכת להצביע פעם אחת. זה לא אומר שאתה "נכנס לפוליטיקה". אתה רק ממקסם את יכולתך, כאזרח קטן, להשפיע.

 "אבל אני לא מזדהה עם אף מפלגה קיימת"

זה לא משנה. ההתפקדות היא לא חתונה קתולית. בטופס ההתפקדות אתה בסה"כ מצהיר, שאתה לא חבר במפלגה אחרת, ושאתה מזדהה עם ערכי המפלגה. אפשר בקלות "להזדהות" עם המצע של אחת המפלגות. זה לא אומר שאתה מזדהה עם "המייצגים" הנוכחיים של המצע הזה בכנסת, שחלקם מושחתים וחדלי אישים. להיפך: אתה מתפקד בשביל לשנות את המצב הזה.

השתכנעתי. איך מתפקדים?

מידע מעודכן וטופסי התפקדות נמצאים באתרים:

"מתפקדים":  www.mitpakdim.co.il

התפקדתי. איך אדע באיזה ח"כים לתמוך?

באתר "מתפקדים" נמצאות הערכות מנומקות לח"כים מכל המפלגות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה