"דה מארקר": הפרסומת בראש דף הבית – לקרן שחשודה בפלילים ובהונאת משקיעים

וגם: החומות הסיניות של 'ידיעות אחרונות' נפלו מזמן

בראש דף הבית של 'דה מארקר' היום, מעל לכותרת הראשית, הופיעה מודעה גדולה, ובה הסיסמא המפתה: "מי קבע שצריך להסתפק בחצי אחוז לשנה? קרן קלע יזמות והשקעות."

לחלק מהקוראים הפרסומת אולי נראתה מוכרת: אחרי הכל, עד לאחרונה, פרסומות דומות, בכיכובו של מוני מושונוב, שודרו בערוצי הטלוויזיה המסחריים בזמן צפיית שיא – עד שהרשות השניה לטלויזיה ורדיו אסרה על שידורן, לאור החשדות החמורים נגד המפרסמת, קרן קלע. על פי אתר הרשות לניירות ערך, "קרן קלע נחקרת כיום בחקירה פלילית בחשדות חמורים ביותר של הפרת דיני ניירות ערך והונאת מאות משקיעים בסכומי עתק". למרבה האבסורד, 'דה מארקר' עצמו דיווח רק לפני יומיים במיקום בולט הן על החשדות והן על האיסור לפרסם את "קרן קלע" בטלויזיה המסחרית.

בנקודה זו סביר להניח, שחלק מהמגיבים ישמחו לתקוף את 'דה מארקר',שבכל ימות השנה מעלה על ראש שמחתו את הדאגה לאזרח הקטן ולחסכונותיו, והנה – תמורת בצע כסף מפרסם בריש גלי מודעה של מי, שהוא עצמו דיווח על חשדות פליליים חמורים נגדם. אך, לטעמי, יש לראות את הדברים אחרת.

מחלקת הפרסום באתר חדשותי אינה בית משפט. עיתון לא יכול ולא צריך לבדוק בציציותיהם של המפרסמים או לפסול פרסומות, פרט למקרי קיצון כגון הוצאת לשון הרע או סחר בבני אדם. יתר על כן, דווקא הניגוד הזה בין התוכן החדשותי ב'דה מארקר' לבין המודעות באותו עיתון עצמו, מעיד על קיומן של חומות סיניות בין מחלקת הפרסום של העיתון לבין העיתונאים והעורכים. זאת, בניגוד לאתרים כגון Ynet, שטובע בפרסומות סמויות, במסווה של "כתבות עיתונאיות", או "ידיעות אחרונות", שמקבל סכומי עתק תמורת פרסום כתבות אוהדות על משרדי ממשלה – שכעיתון, הוא אמור בכלל לבקר אותם, ושמוסף "ממון" שלו מפרסם בקביעות מודעות של בנק הפועלים במסווה של "ידיעות חדשותיות".

ולסיום, מילה אישית: הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיות וניגודי עניינים כאלה היא שהכותבים ימצאו דרכים אחרות להתפרנס מכתיבתם; ושהקוראים יבינו שאין דבר כזה "תוכן איכותי בחינם". מי שרוצה לתמוך בתוכן עצמאי ללא פרסומות מוזמן לתרום לאתר המעולה העין השביעית, או, להבדיל אלף אלפי וגו', לעבדכם הנאמן, הקטן.