תמיד תהיה לנו פלשתינה

למה על פי "מרכז פומפידו" שבפאריס, מוצאו של האמן הישראלי יעקב אגם הוא "פלשתינה שתחת המנדט הבריטי"?

 

Pompidou_Garden

גן הפסלים של מרכז פופמידו 

מרכז פופמידו שבפאריס הוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות מודרנית. במרכז מוצגות יצירות של מיטב האמנים בני זמננו. לצד כל יצירה מצויינים שם האמן, שנת הלידה וארץ הלידה שלו: אנגליה, צרפת, ברזיל וכו'.

אלא שלכלל הזה יש חריג אחד בולט: ליד יצירה של האמן הישראלי יעקב אגם, שמוצגת במקום בימים אלה, מצויין כי אגם נולד ב-1928 ב"פלשתינה שתחת המנדט הבריטי".

מבחינה הסטורית, הכיתוב הזה נכון, כידוע. הכיתוב אפילו מעלה הרהורים עמוקים בשאלות של זהות לאומית, ושל מידת השייכות של אדם כמו אגם למדינה, שקמה כשהוא כבר היה בן 20. אבל יש לדברים גם פן אקטואלי: ראשית, אגם נולד בראשון לציון, באזור שכיום אפילו הרשות הפלשתינית לא דורשת להגדיר כ"פלשתין". מדוע לא להגדיר את האזור הגאוגרפי הזה כ"ישראל"? שנית, פרט לישראל יש בעולם עוד כמה מדינות צעירות, ש"נולדו" אחרי האמנים המגיעים מהן. האם גם כשמדובר במדינות אחרות טורחים העורכים והאוצרים של מרכז פומפידו להזכיר למבקרים הרבים את המצב ההיסטורי המורכב שהיה בהן כאשר נולדו האמנים?

לבנון, למשל. במרכז פומפידו מוצגות יצירה של האמן שפיק עבוד. על פי הכיתוב שליד היצירה, עבוד נולד ב-1926 ב"לבנון". אלא שב-1926 כלל לא היתה קיימת מדינה בשם "לבנון". לבנון היתה אז שטח מנדט צרפתי.

Senegal

גם האמן איבה נ'דיאה לא יכול היה להיוולד ב-1928 ב"סנגל", כפי שטוענים במרכז פומפידו, כי סנגל הפכה למדינה עצמאית רק 32 שנים מאוחר יותר. ב-1928 סנגל היתה עדיין קולוניה צרפתית.

אם את המקרים של סנגל ולבנון ניתן לתרץ בכך שהשמות הגאוגרפיים של המקומות לא השתנו – הרי שלא ניתן להשתמש בתירוץ דומה במקרה של האמן לנארדו מ'בומיו, שעל פי מרכז פומפידו נולד ב-1938 ב"גינאה המשוונית". Guinea_Equatorial

אלא שמ'בומיו נולד בכלל באזור Rio Muni, שהיה שייך אז לגינאה הספרדית. השם "גינאה המשוונית" התקבל רק 30 שנה מאוחר יותר, כשהמקומיים זכו סופסוף לעצמאות.


Agam
כל המקומות והאמנים הנ"ל מתוארים באופן דומה גם באתר האינטרנט של מרכז פומפידו – אם כי שם מצויין גם הלאום של כל אחד מהאמנים, ובפרט, הלאום של אגם מוגדר כ"ישראלי".  

 

תגובות

ממחלקת קשרי העיתונות במרכז פומפידו לא התקבלה תגובה. משגרירות צרפת בישראל התקבלה התגובה הבאה:

"לשגרירות צרפת אין עמדה רשמית בנוגע לדרך שבה אוצרים צריכים להציג עבודות של אמנים. עם זאת, אנו לא מאמינים כי כוונת מרכז פומפידו היתה להצהיר הצהרה פוליטית על העצמאות של מדינת ישראל.

ידוע לנו כי למרכז פומפידו יש עניין רב באמנות ישראלית מודרנית ובת זמננו, ושהוא גאה להציג אמנים ישראלים בפני קהל רחב, צרפתי ובינלאומי.

מאחר שפנייתך עוררה את סקרנותנו, נבחן כיצד מוזיאונים ישראליים בוחרים להציג את ארץ הלידה של אמנים ישראלים שנולדו לפני 1948 במה שכיום, לשמחתה הרבה של השגרירות, קרוי ישראל."

הערה:

נדמה לי שההשוואה הרלבנטית היא דווקא למוזיאונים אחרים בחו"ל, לא בישראל. ובכן, באתר של מוזיאון גוגנהיים שבניו יורק מצוין כי אגם נולד ב-1928 בפלשתינה, אך מיד אחר כך מצוין "כיום ישראל". באתר המוזיאון לאומנות מודרנית MoMA אגם מוגדר בפשטות כ"ישראלי, יליד 1928".

בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על תמיד תהיה לנו פלשתינה

  1. Idan Dorfman הגיב:

    מאוד מעניינת התגובה של שגרירות צרפת. הטיפול של מוזיאון גוגנהיים הוא הכי נכון – לציין כי הוא נולד בפלשתינה, אך מיד אחר כך לציין "כיום ישראל". וכמובן העובדה שפומפידו עושים איפה ואיפה בין אמנים שונים מראה שזה מגיע מסיבה בעייתית, שלא ברור מהי כי המוזיאון לא טרח להגיב.

  2. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » חבצלת השרון‏

  3. נחמה הגיב:

    מסכימה עם ה -"הערה" שגם לדעתי הצורה ההגיונית ביותר בסוגיה החשובה הזאת בהצגת האמת בשלמותה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s