'אגד' מקבלת מהמדינה סובסידיות של מאות מיליוני שקלים בשנה * מה היא אמורה לתת בתמורה, והאם היא עומדת בהתחייבויות?
"שעות שיא", שכוללות שליש מזמן ההפעלה של האוטובוסים, שבמהלכן אין מגבלה מספקת על מספר הנוסעים שמותר לדחוס באוטובוס; "קווי חרדים" ייחודיים; וגם – התחייבות של אגד להפסיק לבצע הסעות פרטיות. כל אלה ועוד עולים מההסכמים החתומים של אגד עם המדינה, הנחשפים כאן לראשונה.
חשוב להדגיש: ההסכמים שנחשפים כאן הם חלקיים בשני מובנים: ראשית, הם רק חלק מכלל ההסכמים, החוקים והתקנות המחייבים את 'אגד'. שנית, גם ההסכמים האלה הגיעו לידי "מצונזרים", כאשר פסקאות שלמות מתוכם מושחרות. יש לציין, כי הבקשות של ארגון 15 דקות לקבל את מכלול ההסכמים של אגד עם המדינה בהתאם לחוק חופש המידע לא נענו.
אבל גם כך, עולות מההסכמים סוגיות רבות, שנוגעות לכל נוסעי האוטובוסים – וגם לכל מי שנוסע ברכב הפרטי, עומד בפקקים ומשלם את מחירי הדלק המאמירים, בהיעדר חלופה סבירה בדמות תחבורה ציבורית טובה.
צפיפות שיא
אחד המטרדים הגדולים ביותר עבור נוסעי האוטובוסים הוא הצפיפות. ניתן היה לצפות שהמדינה, שמעבירה לחברות האוטובוסים מאות מיליוני שקלים בשנה כסובסידיות לנסיעות ולהצטיידות, תדרוש מהן להגדיל את תדירות האוטובוסים, כדי למנוע צפיפות באוטובוסים. [התמונה: מתוך האתר של 15 דקות]
אך ההסכם עם אגד ירושלים, שעליו חתום החשב הכללי הקודם, שוקי אורן, מקל באופן תמוה. על פי ההסכם, מספר הנוסעים באוטובוסים עירוניים רגילים "לא יעלה על 55 בשעות שאינן שעות שיא או בכפוף לאמור ברישיון הרכב, לפי המחמיר מביניהם". על פי ההסכם, "שעות שיא" הן 6:00-9:00, 15:00-18:00 וכן כל שעה שבה התדירות היא יותר מ-5 נסיעות בשעה. כלומר, "שעות השיא" כוללות לפחות שליש משעות ההפעלה של האוטובוסים – 6 מתוך 18 שעות ביממה (6:00-24:00). אפילו שעות כמו 6:15 בבוקר, או ימי ו' בבוקר נחשבים ל" שעות שיא", שבהן מותר לאגד לצופף נוסעים באוטובוס.
תגובת דובר משרד האוצר: "הגדלת מספר הנוסעים בשעות השיא באוטובוס נהוגה ומקובלת בכל העולם המערבי".
הדרישות – מחמירות; האכיפה – לא
בחלק מהמקרים, הדרישות מאגד הן דווקא מחמירות וקפדניות, באופן שאמור לשפר משמעותית את השירות ללקוחות – אלא שהדרישות לא מבוצעות בפועל.
כך, אגד מחויבת "לשלוח לכל פונה אישור על קבלת הפנייה, תוך 7 ימי עבודה". זה לא מתבצע בפועל.
כך, יש מקרים שבהם פניות חוזרות של אזרחים ואף של ארגון "אמון הציבור" לאגד- לא נענו כלל.
אגד גם אמורה להפעיל "מוקד אנושי" שיפעל "החל משעה לפני תחילת השירות וכלה בשעה לאחר מועד סיום השירות" – אלא שבבדיקה שערכתי ב-5.2, המוקד האנושי נסגר לפחות שעה לפני מועד סיום השירות. כל מי שאי פעם המתין בשעת לילה מאוחרת לאוטובוס שלא הגיע יכול להעיד על החשיבות של הפעלת מוקד אנושי דווקא בשעות אלה.
המוקדן אמור לענות תוך 80 שניות לכל היותר – אך מספר בדיקות שערכתי העלו כי חולפות יותר מ-80 שניות של העברה מתפריט לתפריט, האזנה להזמנה לעבוד כנהג באגד ועוד – עד שניתן להיכנס בכלל לסוף תור ההמתנה למוקד אנושי – המתנה שאורכת לעתים קרובות כמה דקות נוספות. בדיקה של חדשות ערוץ 2 העלתה תוצאות דומות.
דרישה נוספת מאגד בהסכם היא לבצע את ההנחיות המעודכנות של משרד התחבורה, שעל פיהן התמרור בכל תחנת האוטובוס יכלול את: מספרי הקווים; סמלי "נכה", "קווי לילה" וכו'; וכיתוב בשפה נוספת, בצד השני של התמרור. גם הדרישה הזו לא מקויימת בפועל, אם כי יש לציין כי במקרה זה יתכן שהגורם המעכב הוא דווקא בעיות רגולטוריות, ולא אגד עצמה. בתמונה: תחנת אוטובוס ללא שום תמרור ברח' טשרניחובסקי בירושלים. תגובת אגד: "אגד פועל בתיאום מלא עם משרד התחבורה והניסיון לייחס לו הפרה כזו או אחרת של תנאי הזיכיון חוטא למציאות והוא בבחינת הטעיית הציבור." לתגובות המלאות.
"קווי חרדים"
אחד הסעיפים המשונים בהסכמים של אגד עם המדינה מופיע ברשימת קווי האוטובוס. הקווים מפורטים בעשרות טבלאות בחלוקה לאזורים השונים בארץ – פרט לטבלה יחודית, שלא שייכת דווקא לאזור מסויים: תחת הכותרת "קווי חרדים", נכללים שם קווים בינעירוניים ישירים בין שכונות חרדיות באזורים שונים בארץ. בתאוריה, הנסיעה בקווים אלה פתוחה לכל. בפועל, במהלך השנים הצטברו תלונות רבות (1, 2) על קווים אלה, בטענה שהמסלולים שלהם כאילו "נתפרו" במיוחד לצרכיה של האוכלוסיה החרדית בלבד; שהם מדירים ומשפילים נשים חילוניות; שהמחירים שלהם מוזלים יחסית לקווים כלליים דומים; ושקשה מאוד לאתר אותם באתר או במודיעין של אגד ללא מידע מוקדם עליהם.
בשימוש בכינוי "קווי חרדים" יש משום הכרה של המדינה במעמד ה"מיוחד" של קווי תחבורה ציבורית, שנועדו לשרת מגזר יחיד באוכלוסיה, ולא את כלל הציבור.
סוף ל"חלטורות"?
חלק נכבד מההסכמים עוסק בהגבלים עסקיים על אגד במטרה להגדיל את התחרותיות בענף. בין השאר, מצוינים פרטים רבים בנוגע לקווים שעל אגד להעביר לידי "אגד תעבורה", שבה יותר לאגד להחזיק לכל היותר 50%; וכן מצויין, שהחל מינואר 2015 אגד תפסיק את כל פעילות ההסעות והנסיעות המיוחדות. סעיף זה הוא מעניין במיוחד, משום שהפעלת הסעות על ידי אגד, שמחזיקה עדיין בכוח ריכוזי ואף מונופולי באזורים רבים בארץ, עלולה לפגוע בתחרות בענף – ואף ליצור אצל אגד ניגוד עניינים: זאת, משום שבאופן אבסורדי, ככל שהשירות שמעניקה אגד לנוסעי האוטובוסים גרוע יותר, פוטנציאל ההכנסות שלה מנסיעות מיוחדות ומהסעות דווקא עולה.
תם ולא נשלם
כאמור, כאמור, המידע שהובא כאן רחוק מלהיות מלא או מקצועי. כל שנותר הוא לקוות, שבמדינה שבה מתפרסמות בעיתונות השכם והערב תכניות מבצעיות מפורטות לתקיפה במתקני הגרעין של מדינות אויב, גם מידע אזרחי מעט יותר אלמנטרי יהיה נגיש לציבור הרחב באופן ברור ושקוף.
אגד: אנו לא מפרים את תנאי הזיכיון. לתגובות המלאות, גילוי נאות והערות
לכתבה בערוץ 2 על ההסכמים של המדינה עם אגד בירושלים
בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.
הדרך אל האושר 
להשאיר תגובה