סטנלי פישר מגלה את הדרך אל האושר

250px-Stanley_Fischer

מה השיב פרופ' סטנלי פישר לשאלתי על כלכלה אקולוגית * וגם: ממשלת ישראל מגלה בהדרגה את הכלכלה האקולוגית

 "חדשות טובות: בנק ישראל צופה, שכלכלת ישראל תצמח בשנה הבאה ב-5%. בין הגורמים לצמיחה הגבוהה: ההידרדרות המתמשכת ברפואה הציבורית, שבעקבותיה יותר ויותר ישראלים מחזיקים בביטוח רפואי פרטי, שמגדיל את רווחי חברות הביטוח; והשירות הגרוע של חברות האוטובוסים בישראל, שבזכותו יותר ישראלים נוסעים ברכב הפרטי – דבר שמגדיל את רווחי יבואני הרכב, חברות הדלק, המוסכים והקבלנים שסוללים כבישים. בנק ישראל מציין, שאם בשנה הבאה תפרוץ מלחמה עם איראן, צפויה עלייה תלולה גם ברווחי השמאים, קבלני השיפוצים ויצרני המצבות."

נשמע מופרך?

הכלכלה בריאה, האנשים חולים

באופן מסורתי מודדים את הצמיחה כלכלית באמצעות התמ"ג – התוצר המקומי הגולמי. התמ"ג מציין את הערך הכולל של כל מה שיוצר במדינה.

יש בתמ"ג היגיון מסויים, שכן תמ"ג גבוה אכן מצביע על כך שיותר אזרחים הם עובדים ולא מובטלים, שהפריון גבוה יותר, ושאזרחים וחברות מרוויחים יותר.

הבעייה היא, שהתמ"ג הוא מדד פשטני ומטעה. כך, הערך שנותן התמ"ג לאוויר שאנו נושמים, למים שאנו שותים, לקרקע, לבריאות ולביטחון האישי שלנו הוא – אפס מוחלט; מאידך, התמ"ג נותן ערך חיובי לכל דבר שמיוצר. כך קורה, שלמרבה האבסורד, מפעל מזהם שגורם לתחלואה שמחייבת טיפולים רפואיים יקרים, תורם לתמ"ג יותר ממפעל שאינו מזהם; ומדינה שנפגעה מאסון טבע או ממלחמה ומוציאה כסף רב על השיקום "נהנית" מעלייה מהירה בתמ"ג.

עולם אחר הוא אפשרי

מזה עשרות שנים מבקרים כלכלנים ואישי ציבור רבים את השימוש בתמ"ג כמדד היחיד ל"צמיחה הכלכלית". במשך השנים הוצעו מדדים אלטרנטיביים, שלוקחים בחשבון גם את רמת החינוך, הבריאות, בטחון הפנים ועוד. בשנים האחרונות השימוש במדדים האלטרנטיביים צובר תאוצה.

ב-2008 כינס נשיא צרפת דאז, סרקוזי, ועדת מומחים לבחינת מדדים חדשים לקדמה כלכלית, בראשות שני מחזיקי פרס נובל בכלכלה, פרופ' ג’וזף שטיגליץ ופרופ' אמרטיה סן. דו"ח הוועדה, שהתפרסם ב-2009, קרא להשתמש במדדים חדשים לבחינת הקדמה הכלכלית.

ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, מפרסם את ה-Better Life Index, המשווה בין המדינות החברות ב-OECD באחד עשר תחומים, וביניהם תעסוקה, דיור, סביבה, חינוך, בריאות ועוד. ישראל נמצאת במקום סביר: ה-25 מתוך 36 המדינות. עם זאת, נדמה שישראל עלולה להדרדר למקום נמוך יותר, מכיוון שקברניטי הכלכלה המקומית, כמו גם השטרסלרים המעודדים אותם מיציעי העיתונות הכלכלית, עדיין שבויים בשיח כלכלי מיושן ולא רלבנטי, שמתעלם כליל מהמגמות העולמיות וממרכזיותה של בעיית הקיימות.

השאלה ששאלתי את פרופ' סטנלי פישר

"בהרצאתך דיברת על הכלכלה כמדע. אבל לעתים נדמה שהכלכלה מתנהגת כמו דת, שהתנ"ך שלה הוא התמ"ג. שטיגליץ, סרקוזי ורבים אחרים טוענים, שהמדידה של הצמיחה הכלכלית באמצעות התמ"ג בלבד היא שגוייה. ואמנם בשנים האחרונות פותחו מדדים אלטרנטיביים, שמתחשבים במטרות האמיתיות של הכלכלה – בריאות, חינוך רווחה וכו'. האם לא כדאי שבנק ישראל יעודד את המדינה להשתמש גם במדדים כאלה?"

…והתשובה

"אני חושב שאתה צודק. יש כיום כלכלת אושר, שבודקת את המדדים לאושר. עם זאת, בסקרים הבינ"ל, למרות כל התלונות שלנו, הישראלים הם בין המאושרים בעולם. אז נעשה זאת, אך למרות זאת אתה עלול להיות מופתע מהתוצאות."

[השאלה והתשובה ניתנו בהרצאה שהעביר הנגיד במכללה האקדמית להנדסה ירושלים].

כלכלה זה לא שיר של ריטה

בעוד שה"תשובה" שקיבלתי מפרופ' פישר נשמעת מעט מתחמקת ומתחכמת, דבריו בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה מעידים, שהנגיד דווקא כן מודע לכך שכלכלה אקולוגית היא הרבה יותר מסקרים, שבהם נשאלים האזרחים האם אתה מאושר.

יתר על כן: בזכות פעילותו הנמרצת של גלעד ארדן, ובעיקר בזכות הצטרפותה של ישראל ל-OECD, החליטה הממשלה לאחרונה למדוד ולפרסם מדדים לאיכות החיים במדינה. מאחר שמדובר בהליך ביורוקרטי ארוך, נראה שעד שהמדדים האלה יפורסמו ויילקחו סופסוף בחשבון בתכנון המדיניות הכלכלית, המדינה תמשיך לבזבז מיליארדים על פרויקטים יקרים ומזיקים במקום להשתמש בשיטות פשוטות, זמינות וזולות פי כמה. מאידך, בזכות ההחלטה הנ"ל, רכבת השינוי כבר יצאה לדרך, ואפשר רק לקוות, שבניגוד למה שקורה לחלק נכבד מהאוטובוסים בארץ, היא גם תגיע ליעדה.

מה אפשר לעשות?

כרגיל בעניינים כאלה, קל להאשים את "המושחתים בממשלה", והרבה יותר קשה לבדוק את החלק של כולנו בכל מה שקורה כאן.

ובכן: בכל פעם שאתה יוצא חצי שעה יותר מוקדם מהעבודה, ומחליט "לקנות" לילדיך פחות סמארטפונים ויותר זמן עם אבא; בכל פעם שאת מטיילת ברחוב עם בן זוגך במקום לנסוע איתו לקניון; בכל פעם שאתם מחזירים את הילדים מהגן אחר הצהריים ברגל – אתם מקטינים מעט את התמ"ג, ומגדילים מעט את האושר האישי שלכם. ותחשבו על זה.

* תודה לעידן, מעין, אורית, רותי, אסתר ודרור על עזרתם בהכנת הכתבה.

בהכנת כתבה זו הושקעו שעות עבודה רבות. אנא תרמו להמשך הפעילות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על סטנלי פישר מגלה את הדרך אל האושר

  1. אשם הגיב:

    האם ברקע התמונה בה מופיע השלט עם הכיתוב "אוצרות הטבע של ישראל שייכים לאזרחי ישראל", נמצאות מפלצות הולילנד, הסמל לגזלת אוצר הטבע היקר ביותר, הקרקע?

    • ofanan הגיב:

      אשם – אכן כן, אף שזה לא היה מתוך כוונה מחוכמת, אלא פשוט כי יש לי העונג המפוקפק לגור בדיוק מול מגדלי הולילנד.

  2. נחמה הגיב:

    בין הגורמים לצמיחה ע"פ התמ"ג ,שתיארת בתחילת הרשומה , הם באמת אפשריים וזה עצוב ומקומם .
    פרופ' סטנלי פישר ענה לשאלתך : "אתה צודק ",אבל לא הבטיח ליישם שום דבר מההצעות המבוססות שלך איתמר כמו שכתבת ,זאת התחמקות אלגנטית.
    עובר לי צמרמורת בכל הגוף כמה אכפתיות אתה משדר .
    נקווה להתקדמות בכלכלה האקולוגית.

  3. דקל דוד עוזר הגיב:

    איפה ההחלטת ממשלה על כלכלת האושר? הקישור מגיע להחלטה אחרת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s